מזונות אישה

מי זכאי?

אישה יהודייה הקשורה בקשר נישואין לאיש כדת משה וישראל:

אישה הנשואה על פי ההלכה היהודית, זכאית למזונותיה מבעלה כל עוד קשר הנישואין עומד בתוקפו (אלא אם כן האישה בגדה בבעל, עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת, או שהיא עובדת והכנסתה מספיקה לכל צרכיה).

המזונות משולמים לאישה עד מועד הגירושין בין בני הזוג או עד מתן פסק דין לגירושין על ידי בית הדין הרבני.

אישה מוסלמית הקשורה בקשר נישואין בהתאם לדת האסלאם:

אישה נשואה בהתאם לדין השרעי, זכאית למזונות אישה אם קשר הנישואין עומד בתוקפו, וכל עוד היא לא עזבה את הבית מסיבה שאינה מוצדקת ולא הוכרזה כמורדת בבעלה.

בהתאם לדין השרעי, מזונות האישה הם זכותה גם אם היא עובדת ויכולה לכלכל את עצמה, ואין לבעלה כל זכות בכספיה.

בני זוג מעורבים/ שאינם משתייכים לעדה דתית מוכרת.

הדין האישי אינו חל על בני זוג מעורבים (בני זוג שאינם משתייכים לאותה עדה דתית).

למרות זאת, במקרה שהדין האישי אינו מכיר בנישואין אך יש להם תוקף כלפי המדינה (למשל בנישואין אזרחיים בחו”ל), בית המשפט רשאי לפסוק מזונות אישה “חוזיים”.

בני זוג המוגדרים כ”חסרי דת”, או שאינם שייכים לאחת מהעדות שלהן בית דין מוכר בארץ, זכאים למזונות על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959.

מי לא זכאי?

אישה עובדת, מלבד במקרים מסויימים, לא תהיה זכאית למזונות.

עם זאת, כאשר מדובר באישה מוסלמית, היא תהיה זכאית למזונות גם היא עובדת.

במקרים בהם הבעל מסרב לתת לאשתו גט למרות הוראה מפורשת של בית הדין הרבני, עשויה האישה להיות זכאית למזונות מעוכבת, גם אם היא אינה זכאית למזונות אישה.

לפרטים נוספים ותאום פגישה חייגו 052-3-266-305.

תהליך מימוש הזכות

אישה הנשואה לפי הדת אליה היא משתייכת, יכולה לפנות בעזרתנו לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי המוסמך (לפי בחירתה).

אישה הנשואה בנישואין מעורבים, או מוגדרת כחסרת דת, נפנה עבורה לבית הדין לענייני משפחה כדי לתבוע מזונות.

על פי כללי הסמכות המקומית, את התביעה למזונות יש להגיש לבית הדין שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של בני הזוג, ואם כבר אינם חיים ביחד- לבית הדין שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף האחרון.

אנו ננהל עבורכם תהליך סדור ומקצועי שיחסכו לכם כאבי ראש ויזכו אותכם במגיע לכם.

לפרטים נוספים ותאום פגישה חייגו 052-3-266-305.