ירושה של בן זוג:
אם אדם מת מבלי שערך צוואה, עיזבונו (כספים, נדל"ן, מיטלטלין, רכוש, זכויות וכו') יחולק בין קרובי משפחתו, בהתאם לכללי חלוקה ברורים שנקבעו בחוק הירושה.
בין היתר, הכללים קובעים כי מי שהיה בן זוגו של האדם שמת, בזמן שהוא מת, יירש את כל המיטלטלין וכן לפחות מחצית מיתרת העיזבון (פירוט בהמשך הדף).
במונח "בן זוג" הכוונה לאדם שהיה נשוי למוריש בזמן שמת.
ידועים בציבור זכאים לרשת את בני זוגם כאילו היו נשואים, כל עוד אף אחד מהם לא היה נשוי למישהו אחר בזמן המוות.
לפרטים ראו ירושה של ידוע/ה בציבור.
ירושת המיטלטלין:
בן הזוג יורש את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף.
נכסים אלה עוברים לבן הזוג ללא תלות בחלקם בירושה של קרובי משפחה נוספים.
המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף כוללים, למשל: כלי בית, ריהוט, מכשירי חשמל, רכב משפחתי וכדומה.
יש לשים לב כי אלו חפצים ששימשו את בני הזוג בניהול משק הבית, ולא חפצים לשימוש אישי של אחד מהם, כגון תכשיטים.
הוראת חוק זו נועדה לשמור על רמת החיים שבן הזוג היה מורגל אליה לפני הפטירה.
חלקו של בן הזוג בעיזבון:
בנוסף למיטלטלין, בן הזוג יורש חלק משאר העיזבון של בן הזוג שמת.
שיעור חלקו של בן הזוג תלוי בקיומם של בני משפחה נוספים הקרובים למנוח וזכאים לרשת אותו, ובדרגת קרבתם למנוח.
ירושת מחצית מהעיזבון על ידי בן הזוג:
אם המוריש הניח ילדים, נכדים או הורים – בן הזוג מקבל מחצית מהעיזבון.
היתרה תתחלק בין שאר היורשים בחלקים שווים ביניהם.
ירושת שני שלישים מהעיזבון על ידי בן הזוג:
אם המוריש לא הניח ילדים, נכדים או הורים, אלא לכל היותר אחים, אחיינים או סבים – מקבל בן הזוג שני שלישים מהעיזבון.
היתרה תתחלק בין שאר היורשים בחלקים שווים ביניהם.
אלמנה זכאית לקבל מהעיזבון גם את דמי כתובתה ותוספת כתובה.
בנסיבות מסוימות היא רשאית לדרוש גם מזונות מהעיזבון, ומומלץ לפנות לייעוץ משפטי כדי לבחון את הנושא במקרה הספציפי.
ירושת מלוא דירת המגורים המשותפת של המוריש ובן הזוג:
בן הזוג יקבל את כל חלקו של המוריש בדירת המגורים המשותפת, ובנוסף 2/3 מהנותר משאר העיזבון, אם בעת מותו של המוריש מתקיימים כל התנאים הבאים:
מתקיים התנאי לירושת שני שלישים מהעיזבון.
כלומר, אם המוריש לא הניח אחריו ילדים, נכדים או הורים, אלא לכל היותר אחים, אחיינים או סבים.
בן הזוג היה נשוי למוריש שלוש שנים לפחות.
בני הזוג גרו בדירת המוריש, שנכללת (כולה או חלקה) בעיזבון.
ירושת מלוא העיזבון על ידי בן הזוג:
אם למנוח אין קרובי משפחה כפי שצוין, כלומר ילדים, נכדים, הורים, אחים, אחיינים או סבים, בן הזוג הנותר בחיים יורש את כל העיזבון.
יורשים על פי דין
במקרים בהם אדם שנפטר לא הותיר אחריו צוואה הקובעת מי יירש אותו, חוק הירושה יקבע מי מבין בני משפחתו הם יורשיו על פי דין.
המחוקק קבע את כללי הירושה על פי דין, כך שיידמו ככל הניתן לאופן בו רוב האנשים היו מעוניינים לחלק את נכסיהם לאחר מותם.
לצורך מימוש זכות הירושה יש להגיש בקשה לצו ירושה.
סדר היורשים על פי דין:
ראשית, יורש מי שהיה במות המוריש בן זוגו – את המיטלטלין של הבית, המכונית וחלק משאר העיזבון (הנקבע על פי קרבתם המשפחתית של שאר היורשים). להרחבה ראו ירושה של בן זוג.
שנית, חלוקת סדרי העדיפויות נעשית לפי ראשי האב ("פרנטלות") אליהם משתייכים בני המשפחה, בהתאם לכללים הבאים:
ראשי האב מסודרים לפי סדר הזכייה על פי דין, כך שילדי המוריש ונכדיו קודמים להורי המוריש ואחיו, והורי המוריש ואחיו קודמים לסבי המוריש ודודיו.
לא עוברים לראש האב הבא אם ישנם יורשים בראש האב שלפניו.
סדר העדיפויות בתוך ראש אב הוא כזה, שקודם זוכה בירושה ההורה ורק אם הוא נפטר – יירש צאצאו.
סדר העדיפויות לפי ראשי האב יהיה, על כן:
- ילדי המוריש – אם הילדים נפטרו, יורשים צאצאיהם – נכדיו, ואם הם נפטרו – ניניו.
- הוריו של המוריש – יורשים רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים. אם ההורים נפטרו יירשו צאצאיהם – אחי המוריש, ואם הם נפטרו – אחייני המוריש.
- הורי הוריו של המוריש (סבים וסבתות) – יורשים את הנפטר רק אם לא הותיר אחריו בן זוג, הורים או אחים.
- אם הסבים נפטרו, יורשים צאצאיהם – דודי המוריש, ואם הם נפטרו – בני הדוד של המוריש.
אופן חלוקה העיזבון
עזבון של נפטר שהותיר אחריו בן זוג וילדים, מתחלק שווה בשווה בין בן הזוג לבין הילדים וילדיהם.
עיזבון של נפטר שהותיר אחריו בן זוג אך לא הותיר ילדים, נחלק שווה בשווה בין בן הזוג ובין הורי הנפטר.
אם הנפטר הותיר אחריו בן זוג, אך לא הותיר אחריו הורים אלא אחים בלבד, העיזבון יחולק 2/3 לבן זוג ו-1/3 הנותר מתחלק בין האחים באופן שווה ביניהם.
בן הזוג יורש את כל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים, אחים או הורים.
הילדים ירשו את העיזבון כולו אם הנפטר לא הותיר אחריו בן זוג.
הורי המנוח, אחיו ואחיותיו מתחלקים בכל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו בן או בת זוג ולא היו לו ילדים.
ירושתו של נפטר שלא היו לו ילדים ולא הותיר אחריו בן או בת זוג, הורים או אחים, מתחלקת שווה בשווה בין הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם (דודיו של הנפטר).
ירושה של בן זוג מאותו מין
בני זוג מאותו מין עשויים להיות זכאים לזכויות ירושה בדומה לזכויותיהם של ידועים בציבור.
בתי המשפט בישראל הכירו במהלך השנים בזכויות ירושה של בני זוג מאותו מין בדומה לזכויות הירושה של ידועים בציבור הטרוסקסואליים.
עם זאת, חלק מבתי המשפט בעבר סירבו להכריז על בן/בת זוג מאותו מין כיורש/ת חוקי/ת של בן/בת זוגו/ה המנוח/ה, מהטעם שסעיף 55 לחוק הירושה מעניק את זכויות הירושה ל"איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה", ואילו בני זוג מאות מין לא יכולים להיחשב כ"איש ואישה".
פסק הדין האחרון בסוגיה זו קבע כי יש לאפשר לבן זוג מאותו מין לרשת את בן זוגו המנוח בדומה לידועים בציבור הטרוסקסואלים.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה תומכת במתן זכויות ירושה אלה.
מכיוון שבית המשפט העליון לא הכריע בסוגיה זו, אין הלכה משפטית מחייבת, ועל כן מומלץ לבני זוג מאות מין, המעוניינים להבטיח כי בן/בת זוגן/ם יהיה/תיהיה היורש/ת שלהם/ן לאחר מותם/ן, לערוך מבעוד מועד צוואה אשר תבטיח את העברת העיזבון לבני זוגם לאחר מותם.
בדרך זו, ניתן להימנע מחוסר הוודאות המשפטית ומהתלות בפסיקת בית המשפט.
מי זכאי?
בני זוג מאותו מין.
תהליך מימוש הזכות:
אם המנוח השאיר אחריו צוואה יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה.
אם המנוח לא השאיר צוואה, יש להגיש בקשה לצו ירושה.
הבקשות מוגשות לרשם הירושה ולרוב לא יהיה צורך בדיון בנוכחות הצדדים.
אם הוגשה התנגדות לבקשה לצו הירושה או לצו קיום הצוואה או יש צורך אחר בדיון בהשתתפות הצדדים, הדיון ייעשה בדלתיים סגורות אלא אם החליט בית המשפט כי הדיון (כולו או חלקו) יהיה פומבי.
