החוק בישראל ברור ומחייב לרווחתם וצורכיהם של הילדים בראש ובראשונה באמצעות הוריו- זה המושג המוכר לכולם בשם מזונות ילדים.
סכום המזונות יכול להיקבע בהסכמה בין ההורים. במקרה שאין הסכמה, ניתן להגיש תביעה למזונות ילדים ובית המשפט יכריע בשאלת סכום המזונות.
חשוב לציין כי המזונות הם זכותו של הילד ולא של ההורה, ולכן כל הסכמה בין ההורים ואף כל החלטה שיפוטית בעניין המזונות, צריכה להתחשב בטובת הילד ובצרכיו כדי שתהיה תקפה ומחייבת.
במקרה שההסכמה או ההחלטה נעשו תוך התחשבות בטובת הילד ובצרכיו, שינוי סכום המזונות (הגדלה או הקטנה של הסכום) ייעשה רק אם מדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת.
מי זכאי?
קטין (ילד עד גיל 18) שהוריו אינם משלמים את ההוצאות עבור צרכי מחייתו.
ילד שעבר את גיל 18, בתקופת שירות חובה, שירות לאומי או שנת שירות זכאי למזונות מופחתים.
הסכם בעניין מזונות:
הורים יכולים להסכים ביניהם על סכום המזונות שישולם על ידי מי מהם עבור הקטין.
הסכם בדבר מזונות קטינים צריך לקבל את אישור הערכאה המוסמכת..
קיימים מקרים בהם ניתן להגיש תביעה לשינוי סכום המזונות שנפסק בפסק דין או אושר בהסכם.
משמורת ילדים
כאשר בני זוג שיש להם ילדים משותפים רוצים להיפרד, יש לקבוע מה יהיו הסדרי המגורים והלינה של הילדים – מונח הקרוי הסדר משמורת.
בהיעדר הסכמה בין הצדדים, כל אחד מההורים יכול לפנות לבית המשפט או לבית הדין הדתי המוסמך ולהגיש תביעה בעניין הסדרי המשמורת.
חשוב: טרם הגשת התביעה, חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך במשפחה.
סוגי משמורת שניתן לתבוע:
- משמורת מלאה – כאשר רק הורה אחד הוא בעל המשמורת, וההורה השני מקבל זמני שהות (מועדים שהם בד"כ קבועים בהם יכול להתראות עם הילדים.
- משמורת משותפת – כאשר שני ההורים ביחד הם בעלי המשמורת והם מגדלים את הילדים בהיקפים שווים או כמעט שווים.
ככלל, ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם, אלא אם יש סיבות שמצדיקות קביעת משמורת אחרת (חזקת הגיל הרך).
משמורת על ילדים מעל גיל 6 תיקבע על פי עקרון טובת הילד, ללא העדפה למשמורת אצל האם.
חשוב מאוד כי בעניין משמורת תיוועצו איתנו בטרם תפנו או תגיעו לסיכום כזה או אחר , כי לאחר האשרור בפס"ד קשה מאוד לשנות ונדרשים עילות ונסיבות מאוד מהותיות.
משמורת צריכה להיות חפה משיקולים כלכליים גרידא של ההורים (למרות שלא פעם נתקלים בכך) טובת הילדים חייבת להנחות אתכם כי רק על זה מסתכלים בתי המשפט ובתי הדין בערכאותיהם.
הגשת תביעת משמורת
ההורה שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, יכול לבחור לאן להגיש את תביעת המשמורת: לבית הדין לענייני משפחה או לבית הדין הדתי (בהתאם לדתם של בני הזוג).
חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין שיבדוק את הנסיבות ואת המאזן בין בני הזוג.
ההחלטות בין בית המשפט לבית הדין יכולות להיות שונות ומהותיות וחשוב לבדוק זאת בצורה ברורה טרם הגשת הבקשה.
לבית המשפט לענייני משפחה יש להגיש תביעת משמורת.
לבית הדין הדתי יש להגיש תביעת גירושין, ונושא המשמורת יידון בה כחלק מהתביעה- כריכה.
ניתן להגיש בבית הדין הדתי תביעת משמורת ללא תביעת גירושין, וזאת רק בהסכמת שני בני הזוג.
את התביעה יש להגיש לבית המשפט או לבית הדין שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריהם המשותף האחרון.
חלוקת זמני שהות בהסכמה
ההורים יכולים לקבוע את חלוקת זמני השהות בהסכם ביניהם. מומלץ גם בהתקיים הסכמה להיוועץ בעו"ד.
מומלץ כי ההסכמות בנושא זמני השהות יהיו מפורטים ויתייחסו, בין היתר, לנושאים הבאים:
- חופשות מהמסגרות החינוכיות (חנוכה, פסח, החופש הגדול).
- חגים, לרבות הסדרת השהות בחגים כאשר הם חלים בסמיכות לסופ"ש.
- מנגנון תיאום למקרים בהם אחד ההורים אינו יכול לעמוד בהסכם מסיבות בלתי צפויות.
לדוג' נסיעה לחו"ל, מילואים וכו'.. הסדר או קביעת מנגנון שיכתיב אופן התראות מקדימות ושיפוי בגין ימים בצד אחד אל מול הצד השני.
חשוב כי יתקיים הסדר מקדים בנושא הסדרי השהות בזמן יציאת אחד ההורים לחופשה או נסיעה לחו"ל ביחד עם הילדים.
את ההסכם יש להביא לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית דין הרבני.
קביעת חלוקת זמני שהות בהעדר הסכמה ע"י ערכאה שיפוטית
בהיעדר הסכמה בין ההורים, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני לצורך קביעת חלוקת זמני השהות.
קביעה ראשונה של חלוקת זמני השהות תיעשה לרוב כחלק מהכרעה בתביעת משמורת בהליך גירושין.
לכן, חשוב כי תהיו ברורים החלטיים והכי חשוב תבינו את מהות ההסכם עליו אתם עומדים להתחייב אפילו כשמדובר בהסכם זמני או ראשוני כי הכרעות לרוב יכולות להיוולד ממנו.
לצורך קביעת המשמורת וזמני השהות עשויה הערכאה השיפוטית לבקש הערכת מסוגלות הורית.
חשוב כי בטרם הגעה לערכאה המשפטית תיוועצו בעו"ד מהתחום אשר ישפר את מצבכם.
העיקרון המנחה את הערכאה השיפוטית בקביעת חלוקת זמני השהות הוא עקרון טובת הילד.
טרם הגשת תביעת משמורת בהליך גירושין יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך במשפחה.
חשוב: הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני סמכות מקבילה לדון בשאלת המשמורת וזמני השהייה, ורצוי להתייעץ עם עורך-דין בשאלה לאיזו ערכאה מומלץ לפנות בנסיבות הספציפיות.
הפרת זמני השהות על ידי הורה שאינו משמורן
- כאשר הורה שאינו משמורן מפר את הסדרי השהות, ולא מגיע לפגוש את ילדיו, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני ולבקש ממנו אחד או יותר מהסעדים הבאים:
- אכיפת הסדרי השהות.
- הטלת קנס כספי בגין כל מקרה של אי-קיום הסדרי השהות.
- החזרים בגין הוצאות שנאלץ ההורה המשמורן להוציא בשל אי קיום ההסדרים (לדוגמה: הוצאות עבור שמרטפות).
- הגדלת דמי מזונות.
- במקרים של הפרה עקבית ניתן לבקש את שינוי הסדרי השהות כדי לשקף את המצב האמיתי.
- לצורך פנייה לבית המשפט או בית הדין חשוב לעשות זאת באמצעות עו"ד מתחום דיני המשפחה שינחה ויפנה בשמכם להשגת התוצאה הרצויה.
הפרה על ידי ההורה המשמורן
- כאשר ההורה המשמורן מפר את הסדרי השהות ואינו מאפשר להורה השני לראות את הילדים, ניתן לפעול בכמה מישורים כדי לאכוף את הסדרי השהות:
- הגשת תלונה במשטרה כנגד ההורה המשמורן.
- פנייה לפקיד סעד בשירותי הרווחה.
- פנייה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, אשר רשאים להטיל קנס כספי על ההורה המשמורן בגין כל הפרה של הסדרי השהות.
- במקרים קיצוניים של הפרה עקבית ניתן להגיש תביעה להעברת המשמורת.
- לצורך פנייה לבית המשפט או בית הדין חשוב לעשות זאת באמצעות עו"ד מתחום דיני המשפחה שינחה ויפנה בשמכם להשגת התוצאה הרצויה
