איך מתנהל הליך גירושין: שלבים, דגשים, טעויות שיש להימנע מהן

הליך גירושין בישראל איננו אירוע אחד — הוא מסע. מי שנכנס אליו ללא הכנה, ללא מפת דרכים, מוצא עצמו מתמודד במקביל עם רגש, משפט, כלכלה, הורות, ולעיתים גם מאבקי כוח. ההבדל בין פירוק זוגיות מכוון לבין התנגשות הרסנית נובע כמעט תמיד משתי מילים: ניהול נכון.
מאמר זה מציג את המהלך המשפטי בשלמותו — שלב אחר שלב — עם דגשים פרקטיים, טעויות נפוצות, וסימני אזהרה שמנהלים הליך נכון נזהרים מהם.

🔹 שלב ראשון — קבלת החלטה ובניית אסטרטגיה משפטית

לפני שמוגשת שורה אחת לבית המשפט או לבית הדין הרבני, לפני שהמילה “גירושין” נאמרת בקול רם — נדרש לבנות אסטרטגיה.
האסטרטגיה מורכבת משלושה צירים עיקריים:

ציר	שאלות שצריך לשאול
הורי	מי יהיה אחראי על קבלת החלטות? איך ייקבעו זמני השהות?
רכושי	מה יש לצדדים? מה נצבר לפני ואחרי הנישואים? מה ניתן להוכיח?
כלכלי	מה מצב ההכנסות? הוצאות? מזונות עתידיים? יכולת לעמוד בפירוק?

זוהי נקודה שבה ייעוץ משפטי מוקדם הוא קריטי. טעויות שמתרחשות בשלב זה כמעט בלתי ניתנות לתיקון בהמשך.

🔹 שלב שני — פתיחת הליך יישוב סכסוך (חובה לפני הגשת תביעות)

בשנת 2016 נכנס לתוקף חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, המחייב פתיחת בקשה ליישוב סכסוך לפני כל תביעה בענייני גירושין, זמני שהות, אחריות הורית, מזונות או רכוש.
המשמעות: אי-אפשר “לקפוץ ישר לתביעה”. קודם מתקיימת תקופת ריכוז מאמצים לנסות לפתור את הסכסוך בדרכי שלום.

ההליך כולל לרוב 4 פגישות עם יחידת הסיוע, בהן מתקיימת הערכה מקצועית של מצב המשפחה, אפשרויות גישור, והאם יש צורך בהתערבות טיפולית.

זהו שלב שממנו מתחיל לעיתים מרוץ הסמכויות — מי יגיש ראשון לאחר תום התקופה, ולאיזה פורום תגיע התיק — נושא שיידון בהרחבה במאמר הבא.

🔹 שלב שלישי — בחירת המסלול: גישור או התדיינות?

לא כל גירושין צריכים להפוך לתיק משפטי.
יש שלושה מסלולים עיקריים:

מסלול	יתרונות	חסרונות
גישור	מהיר, חסכוני, שומר מערכת יחסים הורית	לא מתאים כשהפערים גדולים או כשאין שקיפות
הסכם גירושין בהסכמה מלאה	סיום מהיר, אישור בבית משפט בלבד	דורש בשלות רגשית גבוהה משני הצדדים
התדיינות משפטית	מאפשר הכרעה כשאין הסכמה	ארוך יותר, יקר, מחריף קונפליקט

גישור הוא בחירה — לא חובה.
כאשר קיימת אלימות, מניפולציה, הסתרת נכסים או פערי כוח מובהקים — המסלול הנכון הוא משפטי ולא פשרני.

🔹 שלב רביעי — פתיחת תביעות לאחר תום שלב יישוב הסכסוך

עם סיום שלב המגעים ביחידת הסיוע, מי מהצדדים רשאי להגיש תביעות.
הסוגיות המרכזיות המוגשות לערכאות הן:

1. אחריות הורית (ולא משמורת) — מי מקבל החלטות רפואיות/חינוכיות/טיפוליות.
2. זמני שהות — איפה הילדים ישנים, כמה זמן אצל כל הורה, חלוקת חגים וחופשות.
3. מזונות ילדים — עיון בהכנסות, צרכים, זמני שהות ועלויות מחיה.
4. רכוש ואיזון משאבים — האם קיים רכוש חופף? מה נצבר במהלך הנישואין?
5. תביעות נלוות — כתובה, כתבי הטענות, סעדים זמניים ועוד.

ברגע שנפתחת תביעה — כל צד מחויב להוכיח את טענותיו.
המשפט הופך מזוגי — ראייתי.

🔹 שלב חמישי — שלב הראיות והתיקוף המשפטי

זהו שלב ליבת ההליך.
כאן בוחנים:

• מסמכים בנקאיים
• דוחות הכנסה והוצאות
• תכתובות
• חוות דעת מומחים
• תיעוד אלימות
• ראיות לרכוש מוסתר
• ממצאים משירותי רווחה

הצד שמגיע עם תיעוד מלא ומתוכנן — מחזיק בכוח משפטי גבוה יותר.

טעויות שלב זה כוללות:
❌ חוסר תיעוד
❌ הצגת הקלטות אסורות
❌ ניהול רגשי של טענות במקום ראייתי
❌ פגיעה באמינות העדית (פוסט אחד בפייסבוק יכול להפיל תיק)

🔹 פסקי דין מרכזיים בבתי המשפט למשפחה והלכות מנחות רלוונטיות

📌 בע”מ 919/15 — הלכת המזונות החדשה
קבעה כי בגילאי 6–18 שני ההורים נושאים במזונות ילדים בהתאם ליכולת כלכלית, הכנסות ושיעור זמני השהות.
המשמעות המעשית: אין חזקה אוטומטית שהאב משלם — נדרש ניתוח עובדות.

📌 ע”א 1915/91 יעקובי וקנובלר — חלוקת רכוש
מיסוד עיקרון השיתוף, הרחבה באשר להכרה בזכויות כלכליות של בן זוג גם ללא הסכם כתוב, במקרים מסוימים.

📌 רע”א 8256/99 פלונית נגד פלוני — אחריות הורית ושיתוף הורי
הכרה בצורך בשיתוף הורי שוויוני ככל הניתן לטובת הילד, וראייתו כישות עצמאית בעלת צרכים, ולא כרכוש של אחד הצדדים.

📌 הלכות פסיקה רבניות מקבילות
בבתי הדין הרבניים קיימות לעיתים הנחות מסורתיות שונות, אך בשנים האחרונות ניכרת מגמת התקרבות להיבט השוויוני — אם כי לא מלאה.

הבהרה משפטית:
הפסיקה הנ”ל אינה תחליף לייעוץ פרטני — אך היא אבן היסוד להבנת המערכת.

🔹 סוגיות מפתח שדורשות תשומת לב מיוחדת

נושא	שגיאה נפוצה	מה נכון לעשות
אחריות הורית	שימוש במונח משמורת שמתיישן מקצועית	להשתמש במונחים עדכניים — אחריות הורית / זמני שהות
מזונות	הנחה שהכול predetermined	לבדוק הכנסות, צרכים, זמני שהות — כל מקרה פרטני
רכוש	אי איתור נכסים/חשבונות	לדרוש גילוי מסמכים מלא ולשקול מומחה כלכלי
רגשות	נקמה מעל הגיון	אסטרטגיה קודמת לרגש — תמיד

הגירושין אינם על העבר — הם על העתיד.

🔹 סיום: מי שמנהל את ההליך — שורד אותו

גירושין אינם מפלצת — הם פרויקט.
מי שמבין את השלבים, שולט בזמן, מנהל את הראיות, מכבד את הילדים, ובוחר מסלול נכון — בונה לעצמו מציאות חדשה יציבה.
המערכת המשפטית בישראל יודעת להיות חדה, מורכבת, לעיתים גם איטית — אבל מי שנכנס מוכוון מטרה יוצא ממנה חזק יותר.

כאשר נדרש ייצוג משפטי שאפשר לסמוך עליו באמת, הבחירה חייבת להיות נכונה. משרד עורכי דין אבי ברכה מתמחה בדיני משפחה, ירושה ודיני עבודה.

ליצירת קשר טלפוני: 052-3266305