הליכי גירושין אינם מתחילים באולם בית המשפט, והם גם לא מתחילים בהגשת תביעה.
בישראל, כמעט כל סכסוך משפחתי מודרני נפתח בשלב אחד מכריע — בקשה ליישוב סכסוך, בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע”ה–2016.
שלב זה, שלעתים נתפס כמבחן רגשי בלבד, הוא למעשה הזירה הראשונה שבה נקבעים יחסי הכוחות, הטון, ואפילו המסלול המשפטי כולו.
מי שמבין את המנגנון — מנהל את ההליך.
מי שנכנס אליו ללא הכנה — מגיב במקום לעצב.
מאמר זה נועד לפרק את ההליך לגורמים, להסביר איך הוא מתנהל בפועל, מהן הטעויות הנפוצות שאסור לעשות, כיצד הופכים אותו לכלי לניהול ולא רק לתיעוד רגשי — ובעיקר, כיצד ליווי משפטי נכון כבר לפני הפגישה הראשונה משנה מציאות.
🔹 מהו הליך יישוב סכסוך ולמה הוא קיים?
החוק קובע שבטרם ניתן להגיש תביעות בענייני משפחה (אחריות הורית, זמני שהות, מזונות, רכוש ועוד), על הצדדים לעבור הליך של יישוב סכסוך ביחידת הסיוע.
מטרת המנגנון היא כפולה:
- לצמצם מאבקים משפטיים ולהגדיל הסכמות.
- להעניק הזדמנות להסכם גירושין ללא ליטיגציה מלאה.
זהו לא הליך וולונטרי — זו חובת מעבר.
אבל המשמעות האמיתית שלו היא לא טכנית — היא אסטרטגית.
🔹 איך מתנהל ההליך בפועל? (פירוט מדויק ומלא)
▶ שלב א’ — פתיחת הבקשה ועיכוב הליכים
עם הגשת בקשה ליישוב סכסוך, מתחילה ספירה לאחור:
60 ימים ראשונים של “הקפאת הליכים“, שבהם אסור להגיש תביעות — אלא במקרים חריגים בלבד.
המטרה: למנוע מרוץ סמכויות ולהעניק זמן נשימה.
בשלב זה מתחיל המשחק המשפטי — מי מגיש ראשון? מי נערך טוב יותר ליום שאחרי?
רבים ממהרים או מחכים יותר מדי — והזמן הוא כלי נשק.
▶ שלב ב’ — הפגישה הראשונה (מהו”ת)
נוכחים: רק בני הזוג ועובדת סוציאלית מטעם יחידת הסיוע.
אין עורכי דין בחדר.
המטרה בשלב זה:
- מיפוי המצב הזוגי וההורי
- הערכת רמת קונפליקט ותקשורת
- זיהוי אפשרות להידברות או גישור
- הבנת צרכי ילדים, ניהול כלכלי ומחלוקות
בסיום הפגישה הצדדים נדרשים לחתום על:
📄 מסמך סיכום + 📄 הסכמה להמשך/סיום + 📄 השהיית הליכים (כפי שקובע החוק).
▶ שלב ג’ — פגישה שנייה: הצטרפות משפטית והעמקה
אם שני הצדדים מסכימים להמשיך, מגיע השלב שבו עורכי הדין נכנסים לתמונה.
זהו המפגש שבו מתחילים לדבר משפט — לא רק רגש.
בפגישה זו משתתפים:
✔ בני הזוג
✔ עורכי הדין של כל צד
✔ עו”ס יחידת הסיוע
✔ לעיתים עורכת דין מטעם הסיוע המשפטי (בעלת סמכות דמוית מגשר/שופט)
בנקודה זו ניתן לנהל:
- דיון פרקטי על אחריות הורית וזמני שהות
- הערכת עלויות ומשאבים לצורך חישוב מזונות ילדים
- פתיחת שיח על מודלים של חלוקת רכוש
- בירור פערים ומיון נקודות שאפשר להתקדם בהן
זהו מפגש שלא “מייפה מציאות”, אלא בודק אותה.
▶ שלב ד’ — פגישות המשך, ניסוח הסכמות ומסמוך הבנות
החוק מאפשר המשך עד 4 פגישות נוספות, ובכל אחת מהן הצדדים נדרשים לחתום:
📌 האם ממשיכים?
📌 האם מסכימים על חלק מהנושאים?
📌 האם מאריכים את עיכוב ההליכים?
בשלב זה ניתן להגיע ל:
| סוג סיום | משמעות |
| הסכם מלא | גירושין ברוח טובה, הכול מאושר בבית משפט/רבני |
| הסכם חלקי | לדוגמה: זמני שהות + מזונות מגובשים, רכוש יידון בנפרד |
| כשלון גישור | הצדדים חוזרים להתדיינות משפטית פתוחה |
היתרון הבולט בהליך:
לא חייבים לפתור הכול — מספיק לסגור 60% מהנושאים כדי להפוך את המשך הדרך לקצרה, שפויה וזולה משמעותית.
🔥 חשיבות עורך הדין לפני הפגישה הראשונה — ולא אחריה
למרות שבעיני רבים זוהי “פגישה טיפולית”, בפועל זה שלב משפטי חודר.
מי שנכנס לבד, ללא ניהול, חושף נתונים, רגשות וטענות שלא תמיד נכון לחשוף — ושלא תמיד יש דרך לאסוף חזרה.
למה חשוב להגיע מוכנים עם עו”ד משפחה מקצועי?
✔ עורכי דין מבינים את מנגנון יחידת הסיוע ואת השפה המקצועית
✔ ניתן לבצע סימולציה לפני המפגש — מה עשוי הצד השני לטעון?
✔ מבררים מה אסור לומר, מה חובה לומר, ואיפה לשתוק
✔ מגדירים מראש קווים אדומים וגמישות אפשרית
✔ יוצרים נוכחות משפטית גם אם עו”ד לא נמצא בחדר בפועל
לקוחות רבים שפגשתי סיפרו לי לאחר הפגישה הראשונה:
“אבי, זה הרגיש כאילו היית איתנו בחדר — אפילו שלא ישבת ליד. הגענו מוכנים.”
הכנה = ביטחון.
ביטחון = עוצמה.
⚠ טעויות נפוצות בשלב יישוב הסכסוך — ומה אסור לעשות
❌ להגיע ללא הכנה משפטית בתקווה “לזרום”
❌ לחשוב שזה הליך טיפולי בלבד
❌ להסכים למה שלא מבינים לעומק
❌ לחכות שהשני יזום — ואז לרדוף אחריו
❌ להתפרץ רגשית במקום להציג עובדות והצעות
זכרו: פגישה ראשונה קובעת נרטיב.
פגישה שנייה קובעת מסלול.
המשך הדרך כבר מושפע מהשתיים שהיו לפני.
🧭 חריגים לעיכוב הליכים — מתי כן ניתן להגיש תביעות מיידית
למרות שעיכוב ההליכים חוסם הגשת תביעות למשך 60–120 יום, יש חריגים ברורים:
| חריג | דוגמאות | משמעות |
| חשש מבריחת רכוש | העברת כספים לחו”ל, מכירת נכס בחשאי | ניתן לבקש סעד זמני דחוף |
| סכנה לקטינים | הזנחה, סיכון, אלימות | מוגשת בקשה דחופה לבית משפט |
| אלימות בין בני זוג | פיזית/מינית/רגשית/כלכלית | ניתן לבקש צו הגנה מיידי |
| דחיפות הורות | מניעת קשר בין ילדים להורה | בקשת סעד זמני לזמני שהות |
כלומר — החוק נועד לייצר שיח, לא להפקיר.
💠 שתי זוויות — איך ההליך נחווה משני הצדדים
🔹 מי שמגיש את הבקשה
יכול לשלוט בקצב, בעיתוי ובמה שיוצג בשולחן.
הוא נכנס ראשון — והראשון מכתיב את המסגרת.
🔹 מי שמופתע מהבקשה
עדיין לא מאוחר.
זה חלון הזדמנויות להתארגן משפטית, לאסוף מידע ולבחון אם שווה להסכים או דווקא לדחוף להליך משפטי.
התוצאה איננה תלויה ב”מי פתח” — אלא במי נהל.
✦ סיכום
יישוב סכסוך הוא לא מקטע טכני לפני המשפט — הוא המפתח שלו.
כאן מונחת האדמה שעליה תיבנה כל התוצאה שתגיע בהמשך: זמני שהות, אחריות הורית, מזונות, רכוש — הכול מתחיל בהרכב האנושי של המפגשים הראשוניים.
הליך שלא מנוהל נכון → הופך לשדה קרב.
הליך שמנוהל נכון → הופך להסכם, לחסכון, ולעתיד רגוע יותר לילדים ולהורים.
גירושין חכמים לא מתחילים בבית משפט —
הם מתחילים ביכולת לדבר, לתכנן, ולבנות דרך.
לא מתפשרים על ייצוג משפטי בנושאים החשובים ביותר. משרד עורכי דין אבי ברכה מציע ניסיון, מקצועיות ומחויבות מלאה.
ניתן ליצור קשר בטלפון: 052-3266305
